Paco de Lucia - Francisco Sanchez Gomez - גיטריסט.
נחשב לנגן הפלמנקו החשוב ביותר בכל הזמנים.
גיטריסט פלמנקו ומוסיקאי אשר הציב גבולות חדשים לנגינת הפלמנקו. גבולות טכניים שנחשבו אז לבלתי הישגיים ובלתי אנושיים- ובכך הציב את הגיטרה במקום גבוה מאוד לא רק בעיני נגני הפלמנקו בלבד אלא בעיני נגני גיטרה בעולם כולו. כך התחבר להופעות עם נגני הגיטרה הגדולים: John mac laughlin ו Al de meola אשר תקליטם המשותף:"Saturday night in san francisco " התפרסם בכל העולם ובכך יחד עם השתתפותו בסרט הנודע:Carmen" " עמד פאקו דה לוסיה בראש נגני הגיטרה הספרדית בספרד ובעולם כולו.
נולד ב- Algeciras ב-21/12/1947. אביו היה גיטריסט אבל היה מוכר בדים ומנגן במסיבות הפלמנקו. אימו Lucia (מכאן שמו האמנתי) הייתה עקרת בית.
בגיל 13 הוא נוסע בפעם הראשונה לארה"ב להופעות כנגן פלמנקו שלישי בבלט הקלאסי ספרדי של: Jose Greco. באותה תקופה היה פאקו דה לוסיה מושפע מאוד מנגינתם של נגני הגיטרה פלמנקו הגדולים דאז: Ninio Ricardo , Sabicas וMario Escudero . שני האחרונים ממליצים לו לחפש סגנון משלו. הבעיה היא שפאקו עוד נער וכפי שהוא אומר היום:"זוהי האישיות של כל אחד". בגיל 14 הוא זוכה בתחרות הבינלאומית של נגני הפלמנקו של jerez.
על הפלמנקו החדש מול המסורתי:
הוא אומר: "אני לא מסכים עם הטוענים שפלמנקו הוא המסורתי בלבד. הם לא מאפשרים לכל אחד שיעשה מה שבא לו. הם טוענים שאם מה שאתה עושה או מה שאתה מפתח נמצא בתוך המסגרת של הפלמנקו- הם מאפשרים זאת במוקדם או במאוחר. בכל אופן אילולא הם העולם היה מתמוטט. אני חושב שהכול מותר אם אתה יודע לאזן.
איך מסתדרת מוסיקת הפלמנקו הפרימיטיבית עם החיפוש אחר הרמוניות חדשות?
פאקו: עם יד אחת שתופסת את המסורת והאחרת מגרדת ומחפשת. זה מאוד חשוב לא לאבד את המסורת כי שם נמצא הבסיס. ממנה אתה כן יכול לברוח לכל מקום אבל אף פעם מבלי לעזוב את השורשים כי שם בסופו של דבר נמצאת הזהות, הריח והטעם של הפלמנקו.
על התחברותו ל- John mac laughlin ו Al de meola
הפיוז'ן יכול להצליח אבל אני לא מאמין בו. בחיבור שלי איתם זה לא היה לא פלמנקו ולא ג'אז. זה היה פיוז'ן של מוסיקאים ולא של מוסיקות.
על הביקורות הוא אומר:
הביקורות הן אף פעם לא טובות כי אתה המבקר של עצמך. אם בהופעה ניגנת גרוע והביקורות היו טובות אתה מאבד את הכבוד אל המבקר. באחוז נמוך מאוד מהמקרים הביקורת יכולה להיות בונה אפילו שהיא רעה. כשהייתי בן 17 הניו יורק טיימס עשה אותי "ירוק" אבל הרשים אותי מאוד באמת שהייתה שם. בדרך כלל הם עושים ביקורות מאוד ליריות, מאוד יפות אבל לא יותר מזה, או שהם מדברים עלי יפה מאוד או שהם לא מסבירים למה. ביפן זה איפה שהם יותר רציניים, מדעיים ודקדקניים.
קטעי וידיאו עם טבלטורות של Paco de Lucia
טבלטורות
לצפייה בטבלטורות ניתן להוריד את תכנת Tabledit
כאן
קטעי וידיאו נוספים:
עם John mac laughlin וAl de meola
עם Chick korea
Impetu, Panaderos
מתוך הסרט Flamenco
עם נגן Charango:Jaime torres
עם Carlos santana
